סקר שכר עו"ד, שכר עורכי דין




1131_codex_logos law.jpg

  סקר שכר הבכירים של קודקס לשנת 2013  

לאורך השנים האחרונות הפכו סקרי השכר של קודקס לכלי עבודה מבוקש בענף המשפט, בקרב המעסיקים והמועמדים בפירמות המשפטיות ובחברות, בעיקר בתקופות שלקראת שיחות השכר השנתיות.

בעקבות ביקושים גוברים לסקרים מותאמים עבור עורכי הדין הבכירים בישראל, יצאה קודקס בסקר הראשון מסוגו בישראל בענף המשפט, אשר יועד עבור עורכי הדין הבכירים והיועצים המשפטיים המועסקים במשרדי עוה"ד והחברות בישראל.

לאור השוני הקיים בין המבנה והתנאים המקובלים בחברות לעומת פירמות עורכי הדין, הותאמה מתודולוגיית הסקר באופן פרטני לכל אחד מקהלי היעד, כך שתוצאותיו יהיו מקיפות ורלוונטיות לכלל עורכי הדין הבכירים בישראל.

עורך דין בכיר, הוגדר לצורך הסקר כבעל ניסיון מקצועי מינימאלי של 6 שנים בענף המשפט ומי שמרוויח שכר של 23,000 ₪ ומעלה, בלבד.

בסקר הבכירים השתתפו 400 עורכי דין, שותפים ויועצים משפטיים בכירים, שהשיבו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף, שהופץ בשיתוף דה מרקר וארגון היועצים המשפטיים בישראל, ACC Israel. הנתונים נותחו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר "מדגם".

מקרב עורכי הדין המועסקים בחברות, 53.5% מהמשתתפים בסקר, מועסקים בחברות ציבוריות ו-46.5% בחברות פרטיות. 69.4% מהם, מועסקים בחברות בינלאומיות ו-30.6% בחברות מקומיות. 65.9% מהמשתתפים מקרב החברות הינם בדרגת יועמ"ש, 19.1% בתפקיד סגן יועמ"ש ו-15% מועסקים כעורכי דין במחלקה המשפטית.

מקרב עורכי הדין המועסקים במשרדים, 43.6% מהמשתתפים בסקר הינם עו"ד שכירים, 47.3% הינם שותפים ו-9.1% בעלי משרדים. מקרב השותפים, 64.3% שותפי שכר ו-35.7% שותפי הון. 31% מבין המשתתפים בסקר הינם מנהלי מחלקות.

שווה להיות עורך דין בכיר

מנתוני קודקס עולה, כי השכר הממוצע של עורכי הדין הבכירים בישראל, עומד ב-2013 על 29,486 ₪. בדומה לנתונים מענפים מקבילים, גם כאן השכר עולה ביחס ישיר עם הותק, כאשר גברים משתכרים ככלל שכר ממוצע גבוה מזה של הנשים, בכל ותק. בותק של 6-8 שנות ניסיון ירוויחו עוה"ד הבכירים בממוצע 28,162 ₪, בעוד שעורכות הדין תרווחנה 22,624 ₪. בותק של 9 שנות ניסיון ומעלה יעמיק הפער – אז ירוויחו עוה"ד 32,728 ₪ בממוצע בעוד שעורכות הדין באותו ותק תרווחנה 25,174 ₪ בממוצע.

טבלה לסקר שכר 2013

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס, מסבירה: "פערי השכר הניכרים בין הגברים לנשים אף בדרגות הבכירות ביותר, אינם ייחודיים לענף המשפט ושוררים במרבית התפקידים במשק. דומה, כי בשנים האחרונות הענף עבר כברת דרך משמעותית וניכרת עלייה בהיקף עורכות הדין המתקדמות לתפקידי שותפות במשרדים ויועצות משפטיות בחברות. עם זאת, ועל אף התובענות הרבה של הענף ורמת המקצועיות שנדרשת הן מנשים והן מגברים, קיימת עוד כברת דרך שענף המשפט צריך לעבור בכדי לעודד ולקדם שוויון בשכר ועל מנת שנוכל להבטיח שבשנים הבאות יצומצם הפער הגדול שעדיין שורר בין שכר הנשים והגברים, המבצעים עבודה זהה".


עוד עולה מנתוני הסקר, כי בקרב עורכי הדין והיועצים המשפטיים המועסקים בחברות, נרשם שכר שיא בתחומי התאגידים, המיזוגים והרכישות והחוזים, שעמד על כ-37,208 ₪ בממוצע. בקרב עורכי הדין והשותפים המועסקים בפירמות המשפטיות (משרדי עוה"ד), עמד השכר הממוצע הגבוה ביותר ע"ס 32,617 ₪, בתחום ההייטק.


לכאורה, גם להשכלה פקטור משמעותי, בכל הנוגע לשכר הבכירים. השכר הממוצע של בעלי תואר ראשון במשפטים, עמד על 28,421 ₪ בממוצע. זאת, לעומת בעלי התואר השני (במשפטים או אחר), שעמד על 30,804 ₪ בממוצע.

ואולם, מור-סיטבון מסתייגת: "ככלל, במרבית המקרים וברוב הוותקים לא מהווה תואר נוסף, זולת התואר במשפטים, שיקול משמעותי בהגדלת השכר של עורכי הדין. אחוז גבוה מעורכי הדין בענף מסתפקים בתואר הראשון וזוכים להכשרות מקצועיות בתחומי התמחותם לאורך השנים, בעידוד המעסיקים. עם זאת, תארים מסוימים כגון חשבונאות וכלכלה, ובעיקר במידה ועורך הדין הוסמך כרואה חשבון טרם השתלבותו בפירמה המשפטית, בהחלט מהווים פקטור המשפיע על השכר, ואולם הדבר נכון בתחומים ספציפיים, כגון מיסוי, שוק ההון ומשפט מסחרי. בנוסף, תואר שני במנהל עסקים, יכול להשפיע אף הוא על שכר עורכי הדין ואולם הדבר מקובל יותר בחברות, לאור נגיעת ההיבטים המשפטיים בחברה לגרעין העסקי של פעילותה, באופן המחייב ראייה עסקית רחבה".

מבין כלל המשתתפים בסקר, העידו 94% כי הוסמכו בישראל, בעוד אשר 6% הוסמכו בחו"ל (בעיקר באנגליה ובארה"ב).

משתכרים יותר בחברות אך עובדים יותר שעות

נתוני סקר קודקס מאמתים אחת ולתמיד את הספקולציות והשמועות על כך ששכר הבכירים בחברות גבוה יותר משכר הבכירים בפירמות (מוחרגים לצורך השקלול שותפי ההון וראשי הפירמות). עם זאת מנתוני הסקר, ניתן לראות כי ככל שעולים בותק בחברות ומגיעים לעמדת מפתח של יועץ משפטי בכיר, כך נדרשת זמינות רבה יותר, כמעט סביב השעון - כך שהמחיר על השכר מתורגם, בין היתר, לשעות עבודה נוספות.


מנתוני הסקר עולה כי עורכי הדין הבכירים ביותר בחברות, בותק של 6-8 שנים, המועסקים בתפקידי יועצים משפטיים ישתכרו בממוצע 34,780 ₪ ברוטו, בעוד שעורכי הדין הבכירים במשרדים המועסקים כשותפים ירוויחו 30,150, ₪ בממוצע.


עוד עולה מהסקר, כי עורכי הדין המועסקים בחברות, בתפקידי סגני יועצים משפטיים ועורכי דין במחלקות המשפטיות, ירוויחו בממוצע 25,770 ₪ בותק של 6-8 שנים. לעומתם ישתכרו עוה"ד המועסקים במשרדים, בעלי ותק זהה – 24,623 ₪ בממוצע. בותק של 9 שנים ומעלה, לא יהיה שינוי משמעותי בשכרם של עורכי הדין במחלקות וסגני היועצים המשפטיים ואולם הפער יתחדד בקרב עורכי הדין בעלי הבכירות הגבוהה ביותר. יועצים משפטיים בחברות ישתכרו 38,583 ₪ בממוצע, בעוד אשר השותפים בפירמות ירוויחו 31,075 ₪ בממוצע.


טבלה לסקר שכר 2013
טבלה לסקר שכר 2013

ומה לגבי השעות? נתוני סקר קודקס מצביעים על יחס הפוך בין היקף שעות העבודה ככל שעולה רמת הבכירות, בין המשרדים לחברות. כך, עורך דין המועסק במחלקה משפטית בחברה יעבוד בממוצע 9.5 שעות לעומת עמיתו, עוה"ד השכיר במשרד שיעבוד בממוצע 10.1 שעות ואולם, ככל שעולה רמת הבכירות תתהפך המגמה. שותף במשרד עו"ד יעבוד בממוצע 9.7 שעות, בעוד שסגן יועמ"ש יעבוד כ-10 שעות ביום. בעל משרד יעבוד בממוצע 8.9 שעות ביום, בעוד אשר יועץ משפטי בחברה יעבוד 10.5 שעות. מנתוני הסקר עולה, כי מעבר לשעות המדווחות על ידי היועצים המשפטיים, הם נדרשים לזמינות כמעט מוחלטת, גם מעבר לשעות העבודה.


טבלה לסקר שכר 2013

מור-סיטבון, מסבירה: "פערי השכר בין המשרדים לחברות, בולטים בעיקר בדרגים הבכירים ביותר. מעניין לראות כי דווקא בותק של עד כחמש שנים, יחס השכר הפוך ופעמים רבות נוטה לטובת המשרדים. הסיבה להתחדדות הפערים ככל שעולה רמת הבכירות מושפעת, בין היתר, מסוג החברה ומהיקפה. כך באופן טבעי, חברות גדולות ובינלאומיות מושכות את הנתונים כלפי מעלה ויוצרות פערים גדולים גם ביחס לפירמות עורכי הדין הגדולות שהינן פרטיות ומקומיות. בכל הנוגע לסוגיית השעות, קיימת אשליה מסוימת שבכירות בחברה מובילה לשיפור באיכות החיים, תוך צמצום היקף שעות העבודה והפחתת העומסים. בפועל, במרבית החברות נדרשים היועצים המשפטיים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה בתקופות לחוצות ולהישאר בזמינות מרבית 24 שעות ביממה. אסור לשכוח שאחרי הכל האחריות העיקרית מוטלת על כתפיהם ואינה נחלקת בין מספר עורכי דין, בשונה מהמקובל במשרדים".


בחברות ובמשרדים – הגודל קובע

הסקר ביקש לבחון גם את השפעת גודל המשרדים והחברות על ממוצע השכר המשולם בהן לעורכי הדין הבכירים.


מנתוני הסקר קיימת קורלציה ברורה בין גודל הפירמה לבין השכר המשולם בה לבכירים. עורכי הדין הבכירים המועסקים בחברות קטנות (המעסיקות עד 30 עובדים) משתכרים בממוצע 27,357 ₪, בעוד אשר עמיתיהם במשרדי עורכי הדין הקטנים (עד 7 עו"ד) משתכרים בממוצע 25,857 ₪. עורכי הדין הבכירים המועסקים בחברות הבינוניות בגודלן (המעסיקות עד 60 עובדים), משתכרים בממוצע 29,290 ₪, לעומת הקולגות במשרדים הבינוניים (המעסיקים עד 15 עובדים) המשתכרים 27,224 ₪ בממוצע. הפער מתחדד משמעותית בפירמות הגדולות מאוד. עורכי דין בכירים המועסקים בחברה גדולה מאוד (המעסיקה מעל ל-151 עובדים) משתכרים בממוצע 45,418 ₪, בעוד שהקולגות במשרדים הגדולים מאוד (המעסיקים מעל ל-36 עורכי דין) משתכרים בממוצע 39,819 ₪.

טבלה לסקר שכר 2013

מנתוני הסקר עולים גם ממצאים מעניינים בנוגע להשפעת סוג החברות על גובה השכר הממוצע המשולם בהם לבכירים. אנו רואים כי עורכי דין בכירים המועסקים בחברה ציבורית ירוויחו בממוצע 38,030 ₪ פער של 5,193 ₪ ביחס לבכירים המועסקים בחברות פרטיות, שישתכרו בממוצע 32,837 ₪. גם להיות החברה בינלאומית כוח למשיכת השכר למעלה. שכר עוה"ד הבכירים הממוצע בחברות בינלאומיות עומד על 37,904 ₪, לעומת 33,517 ₪, בחברות מקומיות.

יצוין, כי התחומים בהן עוסקות החברות בהן מועסקים הבכירים שהשתתפו בסקר מגוונים ביותר, החל מחברות קמעונאות, דרך חברות אחזקות, גז ונפט, הייטק, ביוטק, ביטחון, הנדסה, מדיה, מזון, IT, רובוטיקה, פרמצבטיקה, תעופה, תעשייה ועוד מגוון.

טבלה לסקר שכר 2013

שיאני השכר – עורכי הדין בתחומי התאגידים בחברות וההיי-טק במשרדים

במסגרת סקר הבכירים של קודקס, נבחנו התחומים הרווחיים ביותר בענף המשפט, מבחינת הבכירים. מעניין לראות כי הנתונים משתנים בהתאם לסוג המעסיק.

התחומים הרווחיים ביותר מבחינת עורכי הדין הבכירים המועסקים בחברות, הינם תחום התאגידים, תחום המיזוגים והרכישות וניהול החוזים – שרושמים שכר ממוצע של 37,208 ₪.

לעורכי הדין והשותפים הבכירים במשרדים כדאי להתמחות דווקא בתחום ההייטק, שם נרשם שיא בשכר הממוצע בהיקף של 32,617 ₪.

במקום השני ברשימת התחומים הרווחים עבור עו"ד בכירים בחברות ניצבים תחום ההפצה והסכמי המכירות שם עומד השכר הממוצע על 34,422 ₪. סוגר את רשימת התחומים הרווחיים בחברות, תחום המחקר והפיתוח, בו נמדד שכר ממוצע בהיקף של 26,250 ₪.

במקום השני ברשימת התחומים הרווחיים בפירמות עורכי הדין, ניצב תחום שוק ההון, עם שכר ממוצע של 30,114 ₪. סוגר את רשימת התחומים הרווחיים לבכירים במשרדים, תחום המיסוי עם שכר ממוצע של 23,096 ₪.

מור סיטבון, מפרשת: "הסיבה לכך שתחומי התאגידים, המיזוגים והרכישות רווחיים ביותר בחברות, הינה שמדובר בתחומים שמלכתחילה מגלגלים היקפים גבוהים יותר של כסף ביחס לתחומים האחרים. חשוב לציין, כי במרבית החברות המסחריות נעשה מיקור חוץ לטיפול בעסקאות והנפקות, כאשר תפקיד היועצים המשפטיים הינו פיקוח על הפעילות וליווי שוטף של החברה ברמת מאקרו. חריגות לכך, חברות ההייטק הגדולות מאוד והבינלאומיות, אשר מחזיקות מחלקות משפטיות גדולות במיוחד ושבוחרות לנהל את כל הפעילות המשפטית בתוך החברה. הדבר נכון גם לחברות בתחום התעשייה הביטחונית, ואולם הטעם במקרה זה נובע משיקולי סיווג גבוהים.

בכל הנוגע לרווחיות העיסוק בהסכמי הפצה, יצוין כי מדובר בתחום המאפיין בעיקר פעילות בעלת אופי ישראלי ופחות בינלאומי ומבוסס בעיקר בתחומי הקמעונאות והשירותים ורלוונטי פחות בשוק המסחרי ובשוק ההייטק.

בכל הנוגע לתחומים הרווחיים ביותר בפירמות – הייטק ושוק ההון, הינם תחומים שמגלגלים היקפים כספיים גדולים. בנוסף, מדובר בתחומים שמלכתחילה מציבים רף גבוה במיוחד, לרבות דרישה לאנגלית ברמת שפת אם. לאור מיעוט המועמדים המתאימים לקידום בתחומים האמורים, קיים בשוק ביקוש גבוה למועמדים איכותיים שצברו קילומטראז', באופן שמעלה את הנכונות לשלם משכורות גבוהות, בהתאם. חשוב לציין, כי העובדה שלמועמדים אלה קיימות אלטרנטיבות טובות, כמו מעבר למשרדים מתחרים, למשרדי בוטיק או לחברות, מעלה את ערכם ובפועל, כאשר נוצר חלל בפוזיציה בכירה כזו בפירמה, אוטומטית קופץ השכר כלפי מעלה.

בכל הנוגע לשוק ההון - הנפקות גדולות מורכבות מצוותי עבודה של מספר עורכי דין ושותפים ודורשות מומחיות רבה ובתקופות מסוימות עבודה סביב השעון, לאור הצורך בכוח אדם איכותי ולאור היקף הפעילות הדבר בא לידי ביטוי גם בשכר".

טבלה לסקר שכר 2013

החברות מנצחות בזירת הבונוסים

מנתוני סקר הבכירים של קודקס, עולה פער מובהק בין היקף הבונוסים הממוצע שמקבלים עוה"ד הבכירים בחברות לעומת זה שמקבלים הקולגות במשרדים. ממוצע הבונוסים בחברות עמד על 85,503 ₪ לבכיר, לעומת 54,187 ₪. בשני המקרים, ניכרת ירידה ביחס לממוצעי הבונוסים מאשתקד ואולם היקפה בולט משמעותית במשרדים. בשנה שעברה, עמד היקף הבונוסים בחברות על 86,560 ₪, בעוד שהבונוס הממוצע במשרדים לבכירים עמד על 68,730 ₪, כלומר רשם ירידה חדה של 21%.

טבלה לסקר שכר 2013

גם לסוג התפקיד ולרמת הבכירות השפעה ישירה על היקף הבונוסים. מנתוני סקר קודקס – בקרב המועסקים בחברות, עמד היקף הבונוסים הממוצע של היועצים המשפטיים על 105,966 ₪ בשנת 2012, בעוד שממוצע הבונוסים של סגניהם עמד על 54,200 ₪. ממוצע הבונוסים של עורכי הדין במחלקות המשפטיות עמד על 40,085 ₪ לשנה בלבד.

וכיצד הושפע היקף הבונוסים של הקולגות בפירמות, כתוצאה מרמת הבכירות? היקף הבונוסים הממוצע של עו"ד שכירים עמד על 36,335 ₪, היקף הבונוסים של שותפים עמד על 113,750, כאשר בקרב שותפי שכר נרשמו בונוסים ממוצעים מדווחים בהיקף של 136,250 ₪.

כמו בשכר, גם בבונוסים שמקבלים עורכי הדין הבכירים, ניכרים פערים בולטים בין גברים לנשים. עורכי הדין הבכירים בחברות, נהנים מבונוס ממוצע של 86,549 ₪ לעומת 82,709 ₪ שמקבלות עורכות הדין.

במשרדים הפערים בולטים אף יותר – עורכי הדין הבכירים נהנים מבונוס של 57,692 ₪ לעומת 43,000 ₪ שמקבלות עורכות הדין בפירמות.

טבלה לסקר שכר 2013

ועל פי מה נקבעים הבונוסים המשולמים לבכירים? מסקר קודקס עולה, כי בחברות נקבע היקף הבונוסים בקרב 30% מהבכירים, ע"ב חוזה העבודה, בעוד ש-70% מקבלים בונוסים, לפי הצלחות.

בקרב משרדי עורכי הדין, מעידים 36% מהבכירים כי הם מקבלים אחוזים מתיקים, בעוד ש-64% מדווחים כי לא נהנו מאחוזים על תיקים שעבדו עליהם.

גם הגדלת פעילות המשרד (באמצעות הבאת לקוחות חדשים) משפיעה על שכר עורכי הדין ועל הבונוסים המשולמים להם. שכרם הממוצע של עוה"ד שאמונים על הבאת לקוחות עמד על 33,365 ₪, לעומת 27,780 ₪ בממוצע – שכר עורכי הדין שאינם עוסקים בתחום זה.

מור-סיטבון, מפרשת: "במרבית הפירמות המשפטיות הגדולות בישראל וברוב החברות העסקיות המובילות, מקובל לחלק בונוס שנתי לעורכי הדין. הבונוסים מבוססים על פי רוב על אחוז קבוע מהשכר החודשי, כאשר גובה הבונוס עשוי להשתנות כנגזרת מהישגים מקצועיים מיוחדים ומהערכת הממונים על התרומה הכללית לפירמה. במשרדים, מוגדרת תרומה שכזו, בין היתר, גם באמצעות הבאת לקוחות חדשים והגדלת היקף הפעילות. ככלל, נעים הבונוסים של עורכי הדין הבכירים ביותר (יועצים משפטיים ושותפים) על סקאלה של בין שתיים לארבע משכורות לשנה. כאשר, בקרב בעלי המשרדים ושותפי ההון נגזרים הבונוסים מגובה הרווחים השנתי של הפירמה בכל שנה. נוסף לאלה, מקובל לחלק לעורכי הדין הבכירים בונוסים "מקומיים" עבור הצלחות חד פעמיות ייחודיות, זאת במקרים של הובלת הנפקה חשובה, סגירת עסקה בהיקף גדול וכן ניצחון בתיק משפטי.


הפער הגדול שניכר בהיקף הבונוסים לבכירים בחברות לעומת המקבילה במשרדים, נובע מהיקף כוח האדם שנהנה מהבונוסים. כך, כאשר נדרשת החברה לשלם בונוס ליועץ המשפטי הבכיר ולסגנו בלבד בשיעור גבוה מהממוצע, הסכום הכולל יהיה זניח יחסית ביחס לרווחיה ואולם משרד המחלק בונוסים לעורכי הדין המועסקים בו, ימצא עצמו מחלק סכומים גבוהים בין עשרות עורכי דין בכירים, זאת בנוסף לבונוסים (בשיעור נמוך יותר) שהוא מעניק גם לעורכי הדין הזוטרים".