אחרי הסיכומים, מגיע השיעור הפרקטי: 5 מיומנויות שהופכות מתמחה למצטיין

הכתבה בשיתוף משרד ש. פרידמן, אברמזון ושות’.

בואו נשים את זה על השולחן: הציונים שלכם חשובים. הם מעידים על משמעת, יכולת למידה והבנה משפטית. אבל אם תשאלו אותנו מה באמת עושה את ההבדל בין מתמחה טוב לבין מתמחה מצוין שצומח לשותף, התשובה נמצאת בכלל בכישורים אחרים.

בשנים האחרונות, עולם המשפט השתנה. התיקים מורכבים יותר, הצורך בחדשנות גדל, עסקאות M&A רצות בקצב שונה, ליטיגציה מסחרית הפכה לאסטרטגיה עסקית ולא רק משפטית, ועסקאות נדל”ן משלבות שיקולים מסחריים, חוזיים ומימוניים גם יחד. לכן, כשאנחנו חושבים על המתמחים שהפכו עם הזמן לעורכי דין מובילים ולשותפים, עולה דפוס משותף: וזו בעיקר הגישה הנכונה. כולם ניחנו במיומנויות שאי אפשר לרכוש בהרצאה וששום מבחן לשכה לא בוחן.

5 מיומנויות שאנחנו מחפשים אצלכם – והאקדמיה לא מלמדת

מי המתמחים שהפכו לשותפים מצליחים במשרד? הציונים הם בהכרח לא הדבר הראשון שעולה לנו לראש. מה כן? – יוזמה, למידה מהירה ושיתוף פעולה.

ריכזנו עבורכם חמש מיומנויות שמייצגות את ה-DNA של המשרד שלנו- והסברנו איך אתם יכולים להפגין אותן כבר בראיונות:

1. סקרנות אקטיבית – היכולת לראות מעבר
אפשר ללמד לנסח כתב טענות, אבל אי אפשר ללמד סקרנות. אנחנו מחפשים מתמחה ש”רעב” להבין את התמונה הרחבה, שחושב צעד אחד קדימה, ויודע לזהות מה חסר כדי לקבל החלטה טובה. אם נבחר מיומנות אחת שחשובה יותר מציונים זו הסקרנות. אנחנו מחפשים מישהו שכשנתקע בתיק, הדבר הראשון שיעשה זה לא לשלוח מייל ולחכות אלא יחקור בעצמו, ינסה להבין את ההיגיון ולחזור עם כיוון מעשי.

איך נזהה אתכם בראיון? כשמועמד לא מבקש רק להבין “איך נראה יום עבודה”, אלא שואל למה מהלך מסוים נעשה, איך התקבלה החלטה אסטרטגית מסוימת, או מה היה האתגר המהותי בעסקה גדולה. אתם חוקרים את ‘מאחורי הקלעים’ ולא רק את ה’במה’.

2. אמפתיה ממוקדת לקוח – להבין מי עומד מולך
אמפתיה אצל עורך דין היא לא “רגישות”, אלא כלי מקצועי חיוני. משמעותה להבין את נקודת המבט של הלקוח, את האינטרסים והלחצים שמלווים אותו.

לקוחות מתמודדים עם אי-ודאות וצורך אקוטי בקבלת החלטות וניהול סיכונים.
מתמחה שמצליח להבין זאת- מייעל ומדייק את העבודה של כולנו: תקשורת ברורה ומהירה, ניסוח ממוקד, פחות ‘רעש’ ויותר פתרונות פרקטיים.

איך נזהה אתכם בראיון? כשאתם מספרים על חוויה קבוצתית ומתארים מה הצד השני הרגיש או היה צריך- ולא רק מה אתם הרגשתם. גם כשאתם יודעים להסביר איך התאמתם את עצמכם לאדם אחר – לקוח, חבר לצוות או לפרויקט, ובהכרח כשאתם מדברים “בגובה העיניים”, בלי ניסיון להרשים.

3.  Storytelling – לדעת לספר סיפור

עורכי דין חייבים להיות בקיאים בחוק אך הלכה למעשה העיסוק המרכזי הוא בבניית סיפורים. כתיבה משפטית טובה היא כזו שיודעת לבנות ולהעביר נרטיב מנצח, מסר מדויק, תמציתי ומשכנע- בדיוק כמו בראיון.

איך נזהה אתכם בראיון? השאלה ‘ספר לי על עצמך’, מכירים? 😊 היא בעצם בוחנת אם אתם יודעים לבנות נרטיב: האם בחרתם את הפרטים הנכונים, האם יש סדר הגיוני, והאם אתם יודעים להציג את הסיפור שלכם בצורה תמציתית ומעניינת בשלוש דקות.

4. חדשנות משולבת אחריות – להשתמש בקיצורים בלי לעגל פינות

אנחנו משלבים במשרד כלי AI מתקדמים על מנת לייעל מחקר משפטי, לעבד מסמכים ולהפיק טיוטות ראשוניות- זו כבר המציאות. הכלים האלו חוסכים זמן, אולם, שילובם מחייב אותנו להיות ביקורתיים יותר.

אנחנו מחפשים מתמחים שמבינים:  AI חוסך זמן, הוא מאיץ אך לא מחליף שיקול דעת משפטי.
אנחנו מצפים מכם להפעיל ביקורתיות, לזהות פערים ולבדוק את עצמם.

איך נזהה אתכם בראיון? כשאתם מתארים סיטואציה שבה לא הסתפקתם בפתרון הראשון או הנוח, והעדפתם להשקיע, לדייק ולבצע בדיקה נוספת גם אם זה לקח עוד קצת זמן.

5. שיתוף פעולה ועבודת צוות

במשרד גדול אין דבר כזה “התיק שלי” – כל תיק הוא תיק של המשרד. מתמחה מצטיין מבין שהצלחה היא תוצר של סינרגיה ועבודת צוות, ושחשוב יותר להיות שחקן קבוצתי מאשר “הכי חכם בחדר”.

איך נזהה אתכם בראיון? כשאתם מתארים קונפליקט בצוות ומדברים על הפתרון ולא על מי אשם. גם כשאתם מספרים על הצלחה גדולה ומקפידים לתת קרדיט לאנשים סביבכם, או כשאתם יודעים לתאר כיצד התאמתם את עצמכם לסגנון עבודה שונה משלכם. אנחנו מקשיבים לשפה שלכם- הנוטים לדבר באופן קבוע במונחים של “אני” ו”לי” (ה”סוליסט”) מעידים על תפיסה אישית של ההצלחה. מי שמשתמש באופן טבעי במונחים של “אנחנו” ו”הצוות” מראה הבנה עמוקה יותר בחשיבות שיתוף הפעולה.

איך אנחנו מזהים את המיומנויות?
אם אתם מרגישים ששאלות הראיון שלנו הן פחות על ידע משפטי ויותר על התנהלות – אתם צודקים. אנחנו עושים שימוש בגישה של ראיון התנהגותי (Behavioral Interviewing) שמטרתו להבין איך התנהלתם בעבר, כאינדיקציה להתנהלותכם בעתיד.

אנחנו שואלים שאלות כמו: “איך הגבת כשהיית צריך להתמודד עם חוסר ודאות?”, או “ספר על ביקורת שקיבלת ומה עשית לגביה” או “תאר מצב שבו נתת עצה שהתבררה כלא נכונה. מה למדת?”.

אין תשובה נכונה. אנחנו רוצים להבין את הדרך שבה אתם חושבים.

לסיכום – המסר שלנו אליכם
אנחנו יודעים איך זה מרגיש לשבת בצד השני של השולחן. זו בדיוק הסיבה שאנחנו לא מחפשים מכונת שינון, אלא אנשים עם דרייב אמיתי: רצון ללמוד, ליזום ולצמוח יחד איתנו.

כפי שאומר אחד השותפים הבכירים במשרדנו:

“המסר שלי למועמדים הוא פשוט: אל תנסו להיות עורכי דין בראיון. תנסו להיות בני אדם טובים, סקרנים, אחראיים וביקורתיים. את כל השאר – כבר נלמד אתכם.”

בהצלחה בשבוע הראיונות! אנחנו מצפים לפגוש אתכם.
ש. פרידמן, אברמזון ושות’.