Wind of Change – כל מה שרצית לדעת על הסבת תחום עיסוק בענף המשפט
את קמה כל בוקר לעבודה במשרד, בסך הכל את מבסוטה מהעובדה שאת עורכת דין, אבל משהו בכל זאת לא שלם ואת חולמת על שינוי? אולי הגיע הזמן להתחיל לחשוב על הסבת תחום עיסוק בתוך ענף המשפט.
למה מהלך כזה מתאים רק “כמעט לכל אחת”, מה הסיכונים, הסיכויים ומה בעצם השתנה בענף שגרם לאפשרות הזו בכלל להיות על השולחן? עו”ד מיכל שטרנליב, סמנכ”לית השמה בחברת קודקס, חברת ההשמה הגדולה והמובילה בענף המשפט בישראל, עונה על כל השאלות.
ברשותך, נתחיל מהסוף. גיוס עובדים בענף המשפט בישראל הוא ממש לא מה שהיה לפני מספר שנים. כל מי שנמצא בענף, ממתמחים ועד עורכי דין בכירים, ממחלקות משאבי אנוש ועד מחלקות שיווק כבר מבין – ענף המשפט בישראל הפך בשנים האחרונות מ”שוק של מעסיקים” ל”שוק של מועמדים”. מה זה אומר בעצם? שקיים חוסר שיווי משקל בין הביקוש הגבוה למועמדים איכותיים לבין ההיצע של מועמדים כאלו. ובמילים פשוטות, בדומה לתחום ההייטק, גם בענף המשפט בישראל – הכוח נמצא אצל המועמדים.
“זה נכון שמספר הרישיונות לעסוק בעריכת דין בישראל נמצא בעלייה מתמדת, עם אלפים שמצטרפים בכל שנה לענף, אך בשורה התחתונה המעסיקים המובילים מתקשים למצוא מועמדים שיענו על הדרישות אותן הם מחפשים”, מסבירה עו”ד שטרנליב. “וכשהצורך אצל המעסיקים עולה, הכוח עובר לידיהם של המועמדים המבוקשים”.
ניסיון מקצועי – Out, פוטנציאל – In
אחת הדרכים של מעסיקים בענף להתמודד עם המצב היא להגמיש את הדרישות ‘היבשות’ לתפקיד, מבלי להתפשר על איכות המועמדים. איך הם עושים את זה בפועל? הם עוברים לדבר במונחים של ‘טאלנטים’ ו’פוטנציאל’, ומוכנים להתגמש בכל הקשור לניסיון עמו אותם מועמדים מגיעים.
“כאשר מעסיק פשוט לא מצליח למצוא את המועמדת שמביאה איתה את הניסיון המבוקש לתפקיד, לדוגמא 2-4 שנות ניסיון בתחום תשתיות ואנרגיה, הוא בהחלט עשוי לפתוח את הדלת גם למועמדים איכותיים עם ניסיון מסחרי לדוגמא, המגיעים ממשרדים מובילים ומציגים רקורד של הצטיינות אפילו אם אין להם את הניסיון הנדרש בתחום התשתיות והאנרגיה; המשמעות מבחינת מועמדים כאלו היא אדירה – האפשרות לבצע הסבת תחום בתוך הענף הפכה לריאלית מאוד, הרבה יותר מבעבר”, מסבירה עו”ד שטרנליב.
אין ספק כי ההחלטה לבצע הסבה כזו קשה ומתלווים אליה סימני שאלה רבים. אחת הסוגיות המרכזיות שמטרידות עו”ד רבים שאינם מרוצים מעבודתם במהלך היומיום היא כיצד בעצם הם יכולים לדעת האם מה שנמאס להם ממנו היא העבודה המשפטית, המעסיק שלהם או אולי תחום העיסוק הספציפי בו הם עוסקים. ״מועמדים איכותיים רבים פונים אלינו עם השאלה הזו ואנו מנהלים עמם שיחות עומק ומייעצים בשמחה, אך בכל מקרה לא נציע הסבת תחום עיסוק, אלא אם כן הנושא עולה מהמועמדת עצמה”, מספרת עו”ד שטרנליב. “בסופו של יום חשוב לזכור – מדובר בתהליך לא פשוט ובמהלך שהמשמעויות שלו על המשך הקריירה קריטיות; לכן, אנו מנסים לחדד ביחד עם המועמדת מהו הגורם העיקרי לתחושות הללו ורק אם ישנה הבנה הדדית שהסבת תחום עיסוק היא אכן הפתרון, אנחנו מתקדמים באפיק הזה”.
ארץ האפשרויות ה(כמעט) בלתי מוגבלות
אז האם כל פליליסטית יכולה למצוא עצמה מחר בבוקר במחלקת ניירות ערך, וכל נדל”ניסטית יכולה להתחיל להגיש קו”ח למשרות נזיקין? חד משמעית לא. אמנם התנאים בענף אכן הבשילו ליותר מעברים בין תחומים, אך לא מדובר בצעד פשוט עבור כולם.
לפני הכול, מעבר לכישורי הבסיס שלכם כעורכי דין (ניהול מו”מ, ניהול זמן, התמודדות עם טקסטים ארוכים, עבודה מול לקוחות וכו’) תנאי בסיס הוא הוכחת ‘פרופיל הצטיינות’. קבלת מועמדת ללא ניסיון מתאים טומנת בחובה סיכון גדול מאוד מצדו של המעסיק – מעבר לקשיים הרגילים והעלויות הגבוהות של תהליך גיוס עובדת, במקרה של הסבת תחום האתגרים גדולים בהרבה: השכר והתנאים הנלווים הניתנים למועמדת הם בהתאם לשנות הוותק שלה בענף המשפט, אפילו שהיא חסרת ניסיון בתחום המבוקש ושבטווח הקצר היא ככל הנראה לא תצליח לתת למשרד את המענה המקצועי שלו הוא זקוק; בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, למעסיק אין כל ערובה אמיתית לכך שהמועמדת אכן תאהב את התחום החדש או תתאים לו, ובכך כל תקופת הכשרה שתינתן לה תרד לטמיון.
״המעסיק כמובן יחפש כמה שיותר אינדיקציות לכך שהסיכוי גדול מהסיכון”, מסבירה עו”ד שטרנליב. “פרופיל הצטיינות, למשל, זו אינדיקציה טובה מאוד שהמועמדת עשויה להצליח גם בתפקידה החדש – הצטיינות אקדמית, עבודה אצל מעסיקים איכותיים ובעלי שם ומוניטין מקצועי ורצף תעסוקתי הן דוגמאות טובות לפרופיל הצטיינות”.
תנאי שני וחשוב מאוד הוא לעמוד מאחורי ההחלטה לבצע את השינוי והבחירה בתחום החדש. ״המועמדת חייבת להיות מסוגלת להסביר בצורה בהירה מדוע היא מעוניינת בהסבה, ומדוע עכשיו״, אומרת עו״ד שטרנליב. ״חשוב לשדר למעסיק שמדובר בנסיבות שקולות וכנות, ולא בהחלטה פזיזה. בנוסף, המועמדת צריכה להראות שהיא מודעת היטב לאן היא נכנסת מבחינת מאפייני העבודה בתחום החדש, הכישורים הנדרשים ממנה והשאיפות שלה בתחום״.
מאין באתם ולאן אתם הולכים?
אז מאיזה תחום אפשר לעבור לאיזה תחום, והאם המציאות יכולה לעלות על כל דמיון?
“אין ספק שהמעברים ה’פשוטים יותר’ הם בין תחומים בעלי נקודת השקה כלשהי”, מפרטת עו”ד שטרנליב. “למשל, המעבר מליטיגציה פלילית לליטיגציה אזרחית/מסחרית הוא יחסית נפוץ, שכן על אף סדרי הדין השונים, העבודה מאופיינת בקווי דמיון רבים; בדומה, גם מעבר מתחום שוק ההון למשפט מסחרי קלאסי הוא נפוץ, כי שניהם מאופיינים בעבודה בעלת גוון מסחרי (מסגנון המסמכים ועד אופי והתנהלות הלקוחות).
למרות זאת, נקודת השקה כזו היא לא הכרח בכל המקרים. “אחד משינויי הקריירה הטרנדיים שאנו רואים בשנים האחרונות הוא מעבר מתחום הליטיגציה האזרחית לתחום המסחרי”, מספרת עו”ד שטרנליב. “עולם המשפט נוטה בשנים האחרונות יותר ויותר לכיוון המסחרי – שם נמצא הכסף הגדול ומעבר לכך, הוא פותח דלתות לתפקידים נוספים, החל מיועצים משפטיים בחברות ואפילו מחוץ למקצוע לאור הפן היותר עסקי שלו.”
ואם חשבתם שהמעבר מליטיגציה אזרחית למשפט מסחרי הוא קפיצה למים טריטוריאליים חדשים לגמרי, לעו”ד שטרנליב יש חדשות בשבילכם: ״ראיתי כבר הכל”, היא מספרת. “מנזיקין לשוק ההון ומפלילי לנדל״ן, במצב הענף כיום – Never Say Never וכמעט כל מעבר הוא אפשרי. כשהשיח של גיוס עובדים הופך להיות סביב ‘טאלנטים’ ו’פוטנציאל’ אז הדבר תלוי הרבה יותר בפרופיל המועמדת והתאמתה לארגון מאשר בדרישות היבשות של התפקיד.
