חולמים על תפקיד משפטי בחברת הייטק? זה בשבילכם
רבים מעורכי הדין בישראל, ובעיקר אלו שעוסקים בתחומים המסחריים והבינלאומיים במשרדים הגדולים והמובילים, נהנים לרוב מתנאי עבודה יחסית איכותיים, תלוש שכר נאה ובונוסים מכובדים. עם זאת, רבים מהם לוטשים עיניים בקנאה לחבריהם ההייטקיסטים, הזוכים במרבית המקרים לתנאי עבודה חלומיים, הכוללים שלל הטבות ופינוקים, והכול בסביבת עבודה שונה לחלוטין מזו שהם חווים במשרדי עורכי הדין.
התחושה הרווחת אצל אותם עורכי דין הינה שענף המשפט קפא על השמרים בכל הקשור למשיכה ושימור של עובדים איכותיים, וזאת למרות שגם הוא מאופיין, בדומה לענף ההייטק, במחסור בכוח אדם איכותי ובתחרות קשה על כל מועמד או מועמדת איכותיים. תוסיפו לכך גם שעות עבודה קשות ועבודה אינטנסיבית ולחוצה, עמידה ביעדי חיוב שעות ולקוחות רבים שרוצים לקבל הכול “נכון לאתמול” ותקבלו ענף שמלא באנשים מוכשרים שבמקרה הטוב מעוניינים לעסוק במקצוע בו בחרו, אך רוצים שהיומיום שלהם ייראה מעט אחרת, ובמקרה הרע רוצים לעזוב אותו לחלוטין.
המפלט האולטימטיבי עבור רבים מאותם עורכי דין המעוניינים להמשיך לעסוק בתחום המשפטי הוא, כמובן, לעזוב את המשרד בו הם עובדים ולהצטרף למחלקה משפטית בחברה – גדולה כקטנה, הייטק או נדל”ן, ציבורית או פרטית. לכאורה זה נראה כמו מהלך הקריירה האולטימטיבי עבור כל עו”ד עם ניסיון בתחום המסחרי, אך האם מדובר במהלך בהכרח נכון מבחינת ניהול קריירה? והאם הוא מתאים לכל אחד?
מעו”ד ליועץ משפטי (יועמ”ש)
“מבחינה מקצועית, ההבדל הראשון והמשמעותי ביותר הוא, שבמשרד כל עו”ד מלווה מספר רב של לקוחות, תיקים, עסקאות וסוגיות משפטיות שונות, בעוד עו”ד במחלקה משפטית בחברה מטפל למעשה בלקוח אחד מבוקר ועד ערב”, מסבירה עו”ד מיכל שטרנליב, סמנכ”לית השמה בקודקס. “המשמעות היא כמובן שעבודה בחברה משמעה ליווי תהליכים משפטיים שלמים, ולעתים ארוכי טווח, והתעסקות יומיומית בתמונה המשפטית המלאה של החברה, כאשר הזרקור המשפטי הוא על המחלקה המשפטית בחברה, ובמידה ואין כזו, אז עליך באופן אישי”.
אספקט המובן מאליו הזה, שלפעמים נוטים לא לנתחו לעומק, כבר צריך להדליק נורה אדומה לגבי מעבר אפשרי לחברה אצל כל אותם עורכי דין שאוהבים את הגיוון והעניין שבטיפול במספר לקוחות בגדלים, תעשיות ותחומים שונים, רוצים להמשיך ולהתעסק בסוגיות משפטיות שונות של לקוחות שונים לעתים במסגרת יום עבודה אחד ומכורים לשליחת קלסרי העסקה לארכיב מיד עם סיומה, רגע לפני שעוברים לעסקה הבאה.
“להיות יועץ משפטי בחברה משמעו במקרים רבים להיות זה ששואל את השאלות (המשפטיות ולעתים גם העסקיות) ולנהל את התהליכים המשפטיים מול משרד עורכי הדין המלווה את החברה”, ממשיכה עו”ד שטרנליב. “הדבר שונה בתכלית מתפקידו של עו”ד במשרד, אשר נדרש בעיקר להיות ‘מקור הידע המקצועי’ ולתת תשובות לשאלות המשפטיות המגיעות מהלקוחות אחרי שכבר עברו ברוב המקרים זיקוק של ההיבטים המסחריים במסגרת החברה עצמה”. כלומר, מי שאוהב להיות האוטוריטה המקצועית אליה פונים בשאלות המשפטיות המורכבות, שמצריכות התעסקות משפטית עמוקה, כדאי שיחשוב פעמיים לפני שיעזוב את כסאו במשרד וישקול להצטרף למחלקה משפטית בחברה. לעומת זאת, מי שנמשך יותר להתעסקות ב”מה” וקצת פחות ב”איך”, לניהול תהליכים ממבט על ולשילוב הידע המשפטי עם אספקטים עסקיים עשוי להפיק סיפוק רב יותר מעבודה כיועץ משפטי בחברה.
ככל שבוחנים לעומק את ההבדלים בין עבודה במשרד לבין עבודה במחלקה משפטית של חברה, מתחדדים הבדלים משמעותיים נוספים בין מסלולי הקריירה: “להיות יועץ משפטי בחברה, בעיקר אם מדובר בחברת הזנק והייטק, אשר מאופיינות בחשיבה מחוץ לקופסא וקצב התקדמות מסחרר, יכולה לעתים להיות משימה מאוד מאתגרת מבחינה אישית”, מפתיעה עו”ד שטרנליב. “הסיבה לכך היא ההתנגשות האינהרנטית שקיימת בין עבודה עם רגולציה והיבטים משפטיים לבין ההסתערות קדימה שמאפיינת לעתים קרובות חברות מהסוג הזה. היבטים משפטיים של מהלכים עסקיים, בעיקר כאלו שנראים פשוטים וטריוויאליים, מהווים פעמים רבות גורם מעכב שלא מתקבל בשמחה או הבנה עמוקה אצל הקולגות והמנהלים – ותפקידו של היועץ המשפטי הוא להיות מי שמזכיר לכולם שיש גם היבטים משפטיים שצריך לעמוד בהם ולא תמיד אפשר לרוץ קדימה בלי להביט לצדדים”. המשמעות היא שמיועץ משפטי בחברה נדרש קודם כל להיות עורך דין של ‘איך’ ולא עורך דין של ‘לא’ וברוב המקרים להיות אדם אסרטיבי, אשר יודע לעמוד על שלו מבחינה ארגונית ומקצועית, גם כשהדבר פחות מוצא חן בעיני שאר עובדי החברה ומנהליה.
“עם זאת,” ממשיכה עו”ד שטרנליב, “ישנן חברות אשר המחלקה המשפטית בהן היא גדולה והפערים בין העבודה בהן לבין העבודה כעו”ד שכיר במשרד מעט מיטשטשים. במחלקה משפטית שכזו, אשר בראשה עומדת בדרך כלל דמות משפטית עם מספר משמעותי של שנות ותק וניסיון, אליה כפופים מספר יועצים משפטיים, אופי העבודה עשוי להידמות לעבודה במשרד, שכן עורך הדין יעסוק המון במשימות משפטיות טקטיות כגון ניסוח הסכמים, מתן מענה לשאלות משפטיות וליווי יומיומי של צרכיה המשפטיים של החברה”.
למרות ההסתייגויות הקלות הללו, עו”ד שטרנליב מעידה כי בעשרות המקרים בהם ליוותה קודקס עורכי דין במעברם ממשרד לחברה, בודדים ביותר הם המקרים בהם מישהו מהמועמדים החליט לעזוב את החברה ולעשות את הדרך ההפוכה חזרה לשוק המשרדים הפרטיים.
גלו מה השכר של יועץ משפטי >>
חולמים לעבוד בחברה? חכו לתזמון הנכון
“ברוב המכריע של המקרים, החברות אותן אנו מלווים בתהליכי גיוס יועצים משפטיים דורשות ניסיון מקצועי של לפחות שנתיים כעורך דין בתחום המסחרי וכאשר מדובר על חברות הזנק, הייטק או חברות בינלאומיות אחרות ישנה דרישה גם לאנגלית ברמה גבוהה מאוד, כמובן”, מפרטת ליאת שיפמן, מנהלת מחלקת השמת עורכי דין בקודקס. “במקרים מסויימים, דרישות הסף כוללות גם ניסיון מקצועי בתחומים נוספים; למשל, לתפקידי מזכירות חברה או יועץ משפטי בחברות ציבוריות נדרש ניסיון בתחומי שוק ההון, התאגידים וניירות הערך, ובחברות בתחום הנדל”ן נדרש מעבר לניסיון המסחרי הקלאסי גם ניסיון בעשייה מסחרית בתחומי הנדל”ן בהם עוסקת החברה – למשל תמ”א, נדל”ן מניב, הסכמי מכר וכו’.”
במידה ויש לכם אפשרות להתברג בחברה בשלב מוקדם יותר, אגב, לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות מבחינת בניית יסודות הקריירה. השנים הראשונות בקריירה המשפטית, בדגש מיוחד על השנתיים הראשונות, הן השנים שבהן עקומת הלמידה המקצועית היא המשמעותית ביותר ורמת החשיפה לשיטות עבודה, לקוחות, סוגי תיקים ועסקאות היא חשובה ביותר. “עבודה במחלקה משפטית של חברה, גדולה או קטנה, חושפת את עורך הדין בעיקר לצרכיה המשפטיים של אותה חברה ספציפית, כך שההכשרה המשפטית אותה הוא מקבל היא אמנם מצוינת מבחינת החברה אך מבחינה אובייקטיבית היא יחסית מצומצמת וממוקדת יותר”, מסבירה שיפמן. “עבודה במשרד עורכי דין פרטי בשנים הללו, לעומת זאת, חושפת את עורך הדין הצעיר לשיטות עבודה שונות, לקוחות שונים ומלמדות התנהלות והתמודדות עם סוגיות משפטיות בצורה מקיפה ורחבה יותר”.
בדרך לכיסא המנכ”ל עוברים במחלקה המשפטית?
פעמים רבות עורכי דין אשר לא רואים את עצמם מנהלים קריירה משפטית לטווח הארוך לוטשים עיניים לתפקידים בעלי אופי יותר עסקי כגון תפקידי אנליסט, פיתוח עסקי, עוזר מנכ”ל וכו’. מעבר שכזה לתפקידים שאינם משפטיים, חשוב לציין, אינו פשוט כלל ועורכי דין רבים סבורים שמעבר למחלקה משפטית של חברה יהיה רק צעד בדרך לתפקיד עסקי באותה חברה אליה הצטרפו בכובעם המשפטי. “זה לא מיתוס, אבל זה גם לא משהו שקורה לעתים קרובות מאוד”, מסבירה שיפמן. “צריך התכנסות של לא מעט נסיבות כדי שהיועץ המשפטי ימצא עצמו עובר לתפקיד אחר שאינו משפטי, ואנו תמיד ממליצים למועמדים לצאת מנקודת הנחה שחברה המחפשת יועץ משפטי, מחפשת בראש ובראשונה יועץ משפטי”. במילים אחרות, גם אם אתם חולמים על תפקידי פיתוח עסקי, וסבורים שהדרך לשם מתחילה בתפקיד משפטי בחברה, אל תשכחו שיש עוד גורם אחד בתהליך – החברה. בדיוק כפי שחברה לא מגייסת מהנדס תכנה במטרה שיהפוך עם הזמן למנהל השיווק, כך חברה לא מגייסת יועץ משפטי מתוך כוונה ברורה ומוגדרת שהוא ינדוד עם הזמן לתפקיד אחר שלא לשמו גויס ולא אליו הוא הוכשר בעברו המקצועי. “יתרה מזאת”, מסכמת שיפמן, “העובדה שהמועמד רואה בתפקיד המשפטי כמשהו זמני או כ’מקפצה’ לתפקיד אחר עשויה לייצר אצל החברה המגייסת חששות לגביו”.
מתעניינים במעבר ממשרד לחברה? הכתבות הבאות בשבילכם >>
